בארסה כמשל

בשנות ה-70 של המאה הקודמת (תמיד חלמתי לכתוב את זה) הוגדר מחדש מונח הטוטאל-פוטבול ע"י חבורה הולנדית בראשות יוהאן קרויף האגדי
בתחילה בקבוצת אייאקס אמסטרדם ההולנדית אך בעיקר על ידי קבוצת ברצלונה הספרדית, אשר הפכה למייצגת הכדורגל הטכני והמרהיב ביותר בעולם.

מהות המושג היא שליטה אבסולוטית בכדור, הנעתו במהירות משחקן לשחקן במינימום נגיעות והעברת רוב המשחק בתחומי המגרש של היריב. אלמנטים אלו הובילו למספר תוצאות:

1. יכולת היריב להבקיע נגד ברצלונה ירדה בעשרות אחוזים- אם אין לך שליטה בכדור, אין אפשרות להבקיע.

2. האנרגיה שהוציאה היריבה בריצה וניסיון להחזיר שליטה בכדור הייתה גבוהה בעשרות אחוזים מזו של שחקני ברצלונה- עשו יותר טעויות, התעייפו הרבה יותר.

3. חוסר היכולת לעבור את קו מחצית המגרש ולתקוף הביאה למשבר הגנתי ולפריצת קו ההגנה- ברצלונה הבקיעה בצרורות.

ואיך כל זה קשור אלינו? המיתוג, והשיווק בכלל, מקביל לשיטתה של ברצלונה. מותג חזק יוצר סביבו הילה התקפית שמונע מהמתחרים לצמוח ולהתפתח מפני שהם עסוקים במגננה ובשמירה על פלח השוק שלהם. המיתוג מעביר את הכדור לחלק המגרש של הצרכנים, מכירים את המוצר, מכירים את העסק ועכשיו באחריותם ליטול חלק ב"חגיגה" ולעבור לצרוך את המוצר שלכם.

דוגמאות, כמובן, לא חסרות- החל בקוקה קולה ומקדונלדס וכלה באיי-פון ובהילה המסתורית והמיתית סביבו.

אז ברצלונה היא, בנוסף להיותה קבוצת כדורגל מבריקה ואלופת אירופה הנוכחית, מותג שעל פיו אפשר ללמוד דבר או שניים על התחום המרתק שלנו.

אשמח לשמוע תגובות, תובנות והארות